החלוץ 15, רחובות

כתובת

050-4029163

טלפון

[email protected]

אימייל

המערכת היא גם אנשים

שתף את המאמר

Share on facebook
Share on linkedin
Share on email

המערכת היא לא רק המוצר, אלא גם הסביבה הארגונית  – אנשים, תהליכים והתרבות הארגונית.

במהלך עבודתי בחברת אינדיגו כמהנדס המערכת האחראי על העברה לייצור של פרויקט הדגל של החברה, העתקתי את מקום ישיבתי ממשרדי הפיתוח ברחובות למפעל הייצור שבקריית גת, מין "רילוקיישן" מקומי שכזה – לצורך ליווי מקרוב ותמיכה בהעברה לייצור של הפרויקט.

במהלך העבודה שברובה הייתה טיפול בבעיות טכניות ,אחת הבעיות שנתקלתי בהם היה חוסר היעילות והזמן הרב שלקח לתהליך אסקלציה של בעיות מקוו היצור לקבוצת הפיתוח. החלטתי לרדת לעובי הקורה ולנתח את תהליך האסקלציה.

תהליך האסקלציה היה מנוהל במערכת בקרת הייצור הממוחשבת, ובעיקרו היה בנוי סביב חמש רמות טיפול בבעיות הטכניות:

  • רמת הטכנאי / אינטגרטור – מהצוות הצמוד למכונה
  • רמת מוביל צוות ההרכבה או האינטגרציה ברצפת הייצור.
  • רמת מומחה של קבוצת ההנדסה של מפעל הייצור.
  • רמת נציג הפיתוח בקוו הייצור – אני.
  • רמת המהנדס המוביל של קבוצת הפיתוח הרלוונטית.

 

שמתי לב שצוואר הבקבוק בכל שלב אסקלציה היא הזמן הרב שעובר בשלב "העברת המקל" מרמה נמוכה לרמה שמעל – מה שכונה אצלנו "שלב העברת המקל". הביטוי "העברת המקל" העלה בי את התמונות האופיינית מתחרויות של מרוצי שליחים ובמיוחד את הטכניקה של העברת המקל, אשר בה האצן שאמור לקבל את המקל מתחיל לרוץ ולצבור מהירות עוד לפני שקיבל את המקל וברגע קבלת המקל נמצא כבר במהירות ריצה גבוהה מאוד.

הדימוי המופשט הזה של "העברת המקל" והמימוש הספורטיבי שלו הביאו אותי למחשבה שהבעיה העיקרית שלנו היא שבזמן העברת המקל, הרמה שאמורה לקבל אותו לא מוכנה לכך ומופתעת, ולעיתים גם לא זמינה להגיב במיידי בשל טיפול בדברים אחרים. בנוסף, וזה אנושי, התגובה הראשונית היא בכלל ניסיון להחזיר את הקל בחזרה…

החלטתי להכניס שינוי שטן בתהליך האסקלציה – הכנסה של פעולת "תרום אסקלציה" כך שברגע שרמה מסוימת נתקלת בבעיה ומתחילה לטפל בה, המידע על כך יועבר לרמה שמעל – "לידיעה בלבד".

לשינוי הזה היו מספר תוצאות מיידיות:

  • הרמה שמעל שתמיד עמוסה בעבודה (ומי לא) התגייסה במיידי לנסות לעזור לרמה שמתחת במציאת פתרון הבעיה כשהמוטיבציה היא ניסיון למנוע אסקלציה והעברת אחריות אליה.
  • כפועל יוצא מזה האינפורמציה כבר לא נדחפה למעלה אלא נשאבה באופן ייזום ועצות ורעיונות לפתרון החלו לזרום קלפי מטה.
  • אם בסופו של דבר אם בכל זאת נאלצנו להעביר את הטיפול בבעיה לרמה הגבוהה יותר – שם כבר היו מוכנים לקבל את האחריות לטיפול במצב, כשהם מודעים לכל הקשיים הטכניים, האנליזות והפעולות שבוצעו וכו'

 

יישום השינוי הקטן הזה הביא בסופו של דבר לא רק לקיצור זמן האסקלציה, אלא גם לשיפור דרסתי של איכות ושלמות האינפורמציה המועברת וגם להפחתה משמעותית של רמות האסקלציה הדרושות – כי אלו מלמעלה עשו את כל שיכלו כדי לעזור לרמה שמתחת לפתור את הבעיה בעצמם ואלו שלמטה שמחו על העזרה וההזדמנות ללמוד ולהתמקצע, וגם … לקחת קרדיט על פתרון מקצועי, מהיר ויעיל… 

אני מביא את הסיפור הזה כדי להדגיש שמהנדס מערכת הוא בעצם מנהל טכני בפרויקט, ואסור לו להסתפק רק באספקטים הנדסיים אלא גם להרחיב את המבט לצדדים – לתהליכים ולאנשים. להבדיל ממהנדס במקצועות הקלסיים שלצורך חקר הבעיה מביט בעיקר לעומק מהנדס המערכת מתחיל את החקירה שלו קודם כל מהרחבת גבולות הבעיה והרחבת שדה הראייה אל ומעבר לגבולות הפיסיים של המערכת.

מאמרים נוספים

zeev

מתודולוגיות לפעמים משתלמת

עובד על ניתוח ביצועים של מערכת לליטוש אופטי של מחברים לסיבים אופטיים. מערכת מתקדמת המיועדת לסביבת ייצור מסוגלת ללטש כמה עשרות קונקטורים בפעולה אחת. הניסוי

zeev

לחשוב מערכת

"עזוב הכול וסע מייד למפעל הייצור, גרגורי ודימה תקועים שם יומיים עם בעיות כיול הגלילים, וכבר שלוש מכונות תקועות על פס הייצור ולא מצליחים לשחרר

דילוג לתוכן